ערב תרבות שמתחיל בסיפור

ונשאר הרבה אחרי שהוא נגמר

מופעי סיפור למרכזים קהילתיים, מתנ״סים וקהילות

יש ערבי תרבות שבאים להעביר שעה.

ויש מפגשים שבהם קהל של אנשים זרים נכנס לאולם, מקשיב לסיפור של אדם אחד, ובאיזשהו שלב מגלה שהוא כבר לא מקשיב רק לסיפור שלו.

הוא חושב גם על החיים של עצמו.

אני מגיע למרכזים קהילתיים ולמתנ״סים עם סיפורים אמיתיים מהחיים.
בלי מצגת שמסבירה איך צריך לחיות, בלי סיסמאות על השראה ובלי ניסיון לתת לקהל תשובות מוכנות.
אני מספר על רגעים שבהם החיים משתנים, על מלחמה שחזרה איתי הביתה.
על ארבעים שנה שבהן חשבתי שמשהו בי מקולקל
על נפילה עד לרחוב, על בקשת עזרה.
ועל האפשרות להתחיל מחדש גם כשהדרך לשם אינה פשוטה.

50% נכה ב־100% בן אדם

סיפור על פציעה שאי אפשר לראות.

על מלחמת לבנון הראשונה, על החיים שאחריה, על פוסט־טראומה שקיבלה שם רק עשרות שנים מאוחר יותר, ועל ההבנה ששינתה הכול:

לא הייתי מקולקל. הייתי פצוע.

הפגישה האינטימית שלי

עם הומלס

סיפור על עסק שהתמוטט, בית שנעלם, והתקופה שבה מצאתי את עצמי בלי מקום משלי.
אבל זה לא סיפור על רחוב.
זה סיפור על הרגע שבו כמעט הכול נלקח ממך, ואתה מגלה מה בכל זאת נשאר.
ועל הדרך להתחיל לבנות מחדש.
המופע הזה מתאים גם לקהלים קהילתיים, חוגי בית וערבי תרבות.

ומה הקהל מקבל ?

לא שיעור. לא הרצאה מקצועית. מפגש אנושי.

כזה שיכול להצחיק ברגע אחד, להכאיב ברגע אחר, ולעורר שיחה בדרך הביתה.
כי לפעמים הסיפור הכי אישי של אדם אחד
הוא בדיוק המקום שבו אנשים אחרים מזהים משהו מעצמם.

מחפשים ערב תרבות שיש בו גם סיפור,

גם רגש וגם משהו שנשאר אחריו?

רוצה לבדוק איזה מופע מתאים לקהילה שלנו

אני מביא את הסיפור שלי לבמה.
כל אחד בקהל

פוגש בתוכו סיפור אחר.

מה מקבלים במפגש קהילתי ?

מופע קהילתי שנוגע ללב

מפגש אנושי, מרגש ונגיש לקהילה, סיפור אישי שנוגע באנשים, יוצר הזדהות, פותח שיחה ומשאיר משהו לקחת הביתה גם אחרי שהערב נגמר

זה לא רק מופע, זו פגישה אנושית שנשארת עם האנשים גם כשחוזרים הביתה.

רוצים להתאים את המפגש לקהילה שלכם ?

מופעי סיפור למתנ״סים ולמרכזים קהילתיים | ירון אנטוניר — אפשר להתאים לקהל

ערב שקל להתאים לקהילה שלכם

במרכז קהילתי או במתנ״ס הקהל אף פעם לא באמת אחיד.

יש צעירים ומבוגרים.
יש מי שמגיעים בגלל הסיפור.
יש מי שמגיעים כי הם מכירים את הנושא מקרוב.
ויש מי שפשוט חיפשו ערב תרבות טוב.

לכן חשוב לי שהמופע יתאים לאנשים שיהיו בחדר, לא רק לכותרת שעל הפרסום.

אפשר להתאים לקהל

יש קהלים שמעדיפים שהסיפור יסתיים במחיאות כפיים. ויש קהלים שרוצים להמשיך עוד קצת. לשאול. לשתף. להגיב למה ששמעו. במקרה כזה אפשר להשאיר בסיום זמן לשיחה פתוחה עם הקהל. כי לפעמים השאלה שמישהו מעז לשאול בסוף הערב פותחת שיחה שאנשים אחרים בחדר חשבו עליה ולא העזו לומר בקול.

אני מגיע עם סיפור מוכן.
אבל הערב עצמו נולד מחדש בכל פעם,

לפי האנשים שיושבים בחדר.

איך המופע יכול להשתלב בתוכנית התרבות שלכם?

לא תמיד צריך להמציא אירוע מיוחד כדי להביא סיפור טוב לקהילה.
לפעמים הוא פשוט צריך להיכנס במקום הנכון בלוח הפעילות.

פעילות
לקבוצה קבועה

לפעמים מדובר בקבוצה שכבר מכירה זה את זה. חוג חברתי. קבוצת גמלאים. קהילה מקומית. קבוצת תושבים שנפגשת באופן קבוע. דווקא בקבוצה כזאת הסיפור יכול לפתוח שיחה מסוג אחר. כי אחרי שהמופע מסתיים, האנשים ממשיכים להיפגש.

והשיחה יכולה להמשיך הרבה אחרי שאני כבר הולך הביתה.

ערב
סביב נושא

יש תקופות שבהן קהילה רוצה לפתוח שיחה על נושא מסוים. חוסן. התמודדות עם משברים. בקשת עזרה. התחלה מחדש. היכולת לראות אדם מעבר למה שנראה מבחוץ.
במקרה כזה אפשר לבחור את המופע ואת הדגשים שיתאימו לנושא שאתם רוצים להציף.

לא צריך להפוך את הערב להרצאה. הסיפור עושה את העבודה.

אירוע
קהילתי רחב

ומה הקהל אומר אחרי שהאורות נדלקים?

בסופו של דבר, אפשר לכתוב הרבה על מופע.
אבל מה שמעניין באמת הוא מה נשאר אצל האנשים שישבו בקהל.
לא רק אם הם נהנו.
אלא אם משהו נגע בהם, פתח מחשבה או נשאר איתם גם אחרי שהערב הסתיים.

ניצנה שרף

הסיפור האישי שלך עורר את כל המשתתפים לדבר על הטראומות הפרטיות שלהם – זו משמעות נוספת לסיפורי ריפוי.

מונה אריאל

הוצצאה לאור

ירון הוא איש מרתק עם סיפורי חיים שאי אפשר להפסיק להקשיב והמון המון וחכמת חיים ממליצה בחום על ההרצאות והספרים שלו

רונן לוין

סיפור אישי מרתק ומרגש
ממליץ בחום

כל מה שצריך לדעת לפני שמזמינים

אחרי שבוחרים את המופע המתאים, נשאר להפוך את הרעיון לערב שעובד טוב גם על הבמה וגם לקהל.
לכן לפני כל אירוע אני עובר אתכם על הפרטים החשובים מראש.
לא משאירים אותם לרגע האחרון.

ומה אני צריך מכם כדי להתחיל?

ארבעה דברים פשוטים:

איפה מתקיים האירוע?
מי הקהל?
כמה אנשים צפויים להגיע?
ומה הייתם רוצים שהערב ישאיר אחריו?

טעימה מהמופעים

הפגישה האינטימית שלי עם הומלס

מפגש מקרי אחד אילץ אותי להביט אחרת באדם שישב מולי, וגם בעצמי.

זהו מופע קרוב ואינטימי על הצלחה, נפילה, חיים ברחוב והתחלה מחדש. סיפור שמערער הנחות מוקדמות ומזמין את הקהל לשאול מה אנחנו באמת יודעים על האדם שנמצא מולנו.

50% נכה ב-100% בן אדם

בשנת 1982 חזרתי ממלחמת לבנון הראשונה על שתי רגליי. הפציעה הגופנית החלימה מהר יחסית, אבל פציעה אחרת חזרה איתי הביתה. במשך יותר מארבעים שנה לא ידעתי לתת לה שם.

זהו מופע סיפור אישי על מלחמה, פוסט-טראומה, משפחה, הכרה ושיקום. על השנים שבהן חשבתי שמשהו בי מקולקל, ועל הרגע שבו הבנתי שהייתי פצוע. זה סיפור כואב, אבל הוא לא נשאר בכאב. יש בו הומור, אנושיות והבחירה לחזור אל החיים.

מתאים במיוחד ל:ערבי קהילה, סדרות תרבות, קהל צעיר ומבוגר, מפגשים בנושא שינוי בחיים ופעילויות שמבקשות לפתוח שיחה אנושית.

משך: כשעה, עם אפשרות לשיחה בסיום.

מתאים במיוחד ל: ערבי תרבות, חוסן קהילתי, שבוע ההוקרה לפצועי צה״ל, אירועי זיכרון, מפגשים בין-דוריים ומפגשי סופר עם קהל.

משך: 50 עד 60 דקות, עם אפשרות לשאלות ושיחה בסיום.

לפרטים על המופע

הספר שממנו הסיפור ממשיך

לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע

הספר שלי מספר על יותר מארבעים שנה של חיים עם פציעה שקופה. על מלחמת לבנון הראשונה, על הדרך שבה הפוסט-טראומה נכנסה לחיי בלי שידעתי, על המשפחה, על ההכרה המאוחרת ועל תחילתו של השיקום.

אפשר לשלב את המופע עם מפגש סופר, שיחה על תהליך הכתיבה או מכירת ספרים לקהל לאחר האירוע. הספר זמין במהדורה מודפסת, דיגיטלית ובגרסת שמע.

להכיר את הספר

מי עומד מול הקהל?

אני ירון אנטוניר, סופר, מרצה ומספר סיפורים, נכה צה״ל המתמודד עם פוסט-טראומה.
במשך שנים חייתי, עבדתי, הקמתי עסקים וגידלתי משפחה בלי להבין מדוע חלקים מסוימים בחיים מרגישים כמו מלחמה שלא נגמרה. רק בשנת 2023 התחלתי להבין את הפציעה ויצאתי לדרך של הכרה ושיקום.
היום אני מספר בקול את מה שהסתרתי במשך שנים. לא כדי שירחמו עליי, אלא כדי לפתוח חלון לחוויה שלא תמיד רואים מבחוץ, ולהזכיר שאפשר לצמוח גם מתוך משבר.

רשימת השמעה

6 קטעי וידאו