סיפור חיים שנוגע בזיכרונות, מעורר שיחה ומשאיר מקום לתקווה
יש סיפורים שלא מסתיימים כשהמופע נגמר. הם ממשיכים אל השיחה שאחרי, אל זיכרון שהתעורר ואל משהו אישי שכל אחת ואחד לוקחים איתם.
אני ירון אנטוניר, סופר, מרצה ומספר סיפורים. במפגשים שלי אני מביא לבמה סיפור חיים אמיתי, בגובה העיניים, עם כאב, הומור, נפילות, בחירה וחזרה אל החיים.
המופעים מתאימים לבתי גיל הזהב, לדיור מוגן, למועדוני גמלאים ולמרכזי יום. הם יכולים להשתלב בערב תרבות, בפעילות בוקר, באירוע מיוחד או כחלק מסדרת הרצאות ומפגשי תוכן.
קהל מבוגר מגיע עם עולם שלם של ניסיון, זיכרונות וסיפורי חיים. לכן המפגש אינו עוד הרצאה שמבקשת ללמד אותו דבר מה. זהו מפגש שמכבד את הדרך שכל אדם עבר ומזמין הקשבה, הזדהות ושיחה.
הסיפור האישי שלי נוגע בנושאים שמוכרים לרבים:
החיים שמשתנים ברגע אחד
הפער בין מה שרואים מבחוץ לבין מה שמתרחש בפנים
התמודדות עם משבר ועם אובדן
היכולת לבקש עזרה ולקבל אותה
משפחה, שייכות ותקווה
האפשרות להתחיל מחדש, גם אחרי שנים
חזרתי ממלחמת לבנון הראשונה על שתי רגליים. במשך שנים הייתי בטוח שחזרתי שלם. רק ב־2023 הבנתי שהמלחמה אמנם הסתיימה, אבל משהו ממנה נשאר בתוכי.
זהו סיפור על פציעה שאי אפשר היה לראות, על שנים של התמודדות ללא שם, על משפחה, עסקים, נפילות, לואיס כלב הסיוע, ועל הרגע שבו הבנתי: לא הייתי מקולקל. הייתי פצוע.
המופע אינו שיעור על פוסט טראומה. זהו סיפור אנושי על מה שאנחנו מסתירים, על המחיר של שתיקה ועל הכוח שיש בהכרה, בעזרה ובבחירה לחזור אל החיים.
מה קורה כשאדם שהיה רגיל להחזיק הכול מגלה פתאום שהקרקע נשמטה מתחת לרגליו?
זהו סיפור על קריסה עסקית, על אובדן הבית ועל מפגש קרוב מאוד עם החיים ברחוב. אבל בעיקר, זהו סיפור על הבושה שמבודדת, על האנשים שמושיטים יד ועל הדרך הארוכה בחזרה אל מקום בטוח.
המופע פותח שיחה על כבוד האדם, על בדידות, על קבלת עזרה ועל היכולת לקום גם מהמקום הנמוך ביותר.
אני לא מגיע כדי להסביר לקהל איך צריך לחיות. אני מגיע כדי לספר בכנות מה קרה לי, מה לא הבנתי במשך שנים ואיך למדתי לראות את עצמי מחדש.
הקהל יכול פשוט להקשיב. מי שרוצה יכול לשאול, לשתף או להישאר לכמה מילים אישיות בסיום. פעמים רבות דווקא השיחה אחרי המופע היא המקום שבו נוצר החיבור העמוק ביותר.
מופע חי ואישי, ללא הקרנה הכרחיתלפני ההזמנה נקיים שיחה קצרה כדי להבין מי הקהל, מה אופי הפעילות ואיזה משני המופעים מתאים יותר.
הספר שלי נולד מאותו צורך שהוביל אותי אל הבמה:
להפסיק להסתתר ולספר בקול את מה שלא ידעתי להסביר במשך שנים.
זהו סיפור אישי על מלחמה, פציעה שקופה, משפחה, קריסה, הישרדות והתחלה חדשה. אפשר לשלב במפגש הצגה קצרה של הספר, הקראת קטע ושיחה עם הקהל. ניתן גם להזמין עותקים מודפסים עם הקדשה אישית.
לקריאה נוספת על הספר
בתי גיל הזהב ודיור מוגן
מרכזי יום לאזרחים ותיקים
מועדוני גמלאים ופנסיונרים
מחלקות תרבות ורווחה ברשויות
קהילות ותיקות וקבוצות חברתיות
אירועי משפחות, ימים מיוחדים וסדרות תרבות
אני ירון אנטוניר, סופר, מרצה ומספר סיפורים. נפצעתי במלחמת לבנון הראשונה, אבל במשך עשרות שנים לא ידעתי לתת שם למה שעברתי. רק בשנת 2023 התחיל עבורי תהליך ההכרה והשיקום.
היום אני מספר את הסיפור שלי לא כדי לבקש רחמים, אלא כדי ליצור מפגש אנושי. דרך הסיפורים אני מבקש להזכיר שאדם הוא תמיד יותר ממה שרואים עליו, ושגם אחרי תקופות קשות אפשר למצוא דרך חזרה אל החיים.
ערך למסגרת:
המופע נוגע ברגעים לא פשוטים, אך הוא בנוי ברגישות ומשלב גם הומור, חום ותקווה. בשיחה המקדימה אפשר להתאים את הבחירה ואת הקצב לאופי הקבוצה.
"50% נכה ב־100% בן אדם" מתאים במיוחד לקהל שמתחבר לסיפורי חיים, התמודדות, מלחמות ישראל ומשפחה.
"הפגישה האינטימית שלי עם הומלס" מתאים לקהל שמבקש סיפור על משבר, כבוד האדם, עזרה והתחלה מחדש.
אשמח לעזור לבחור לפי מאפייני הקבוצה.
כן. לצד המופע המלא, שאורכו כ־50 דקות, קיימת גרסה מקוצרת של כ־30 דקות. המבנה נקבע מראש בהתאם ללוח הזמנים ולקהל.
ברוב המקומות נדרש רק מרחב נוח ושקט.
באולם גדול כדאי להכין מערכת הגברה ומיקרופון.
את הצרכים המדויקים נסכם מראש.
בהחלט. אפשר להשאיר זמן לשאלות, לשיחה עם הקהל או למפגש אישי קצר לאחר המופע.
כן. אפשר לשלב קטע מתוך הספר, לספר על תהליך הכתיבה ולהזמין עותקים מודפסים עם הקדשה אישית.