במשך ארבעים שנה חייתי עם פציעה שלא ידעתי שיש לי. חשבתי שאני פגום. חשבתי שכך זה אמור להיות. רק אחרי מסע ארוך של זיכרונות,
עיבוד והשלמה הבנתי לא הייתי מקולקל, הייתי פצוע.
מתוך המסע הזה נולדו המופעים שלי. ומתוך ההופעות על במות גדולות הבנתי משהו… הרגעים הכי עוצמתיים קורים דווקא כשהחלל קטן.
כשאין במה ואין מרחק רק אנשים, אור ומילים שמגיעות ישר אל הלב.
כך נולד סיפור בסלון.
אתם מכנסים קבוצה קטנה משפחה, חברים, קהילה בבית שלכם. ירון מגיע, יושב אצלכם, ומספר. לא הרצאה, לא וובינר, לא ערב תרבות. סיפור אמיתי, בחלל שלכם, עם האנשים שבחרתם.
אחרי המופע שיחה פתוחה. שאלות, רגעים, מה שעלה. בלי מיקרופון ובלי במה. רק אנשים שמדברים על מה שנגע בהם.
🎭 "חמישים אחוז נכה במאה אחוז בן אדם"
סיפור חיים שמתחיל ביום שהתגייסתי לצבא ומסתיים אחרי ארבעים שנה. ברגע שבו הכל השתנה.
סיפור על פציעה שקופה שאיש לא רואה, על החזית שמציגים לעולם כשבפנים הכל רועד, ועל הדרך הארוכה לגלות שאפשר להיות שלם גם עם הצלקות.
זה לא סיפור של קורבן. זה סיפור של אדם שלמד בדרך הקשה מה זה אומר להיות בן אדם.
🎭 "הפגישה האינטימית שלי עם הומלס"
פגישה אחת, בלתי צפויה, עם אדם שחי ברחוב שהפכה הכל. סיפור על מה קורה כשמסירים את המסכות, כשמפסיקים לראות תוויות ומתחילים לראות אנשים. מרגש, מפתיע, ולפעמים משעשע.
בתיאטרון או באולם אתם קהל.
בסיפור בסלון אתם חלק מהסיפור.
כשירון יושב בסלון שלכם ומספר, משהו אחר קורה. הקרבה יוצרת פתיחות.
האווירה הביתית מרשה לאנשים לנשום אחרת, לצחוק יותר בקול, לבכות בלי להתנצל.
אנשים מוצאים את עצמם מדברים אחרי על דברים שלא דיברו עליהם שנים.
זה לא רק ערב מהנה. זה ערב שמשאיר משהו.
פשוט מאוד. אתם פונים לירון, בוחרים תאריך ומופע, ומכינים מקום לישיבה. זהו. את השאר ירון מביא איתו.
